רד"ק על בראשית ל״ד:ז׳

« רד"ק על בראשית ל״ד:ה׳ רד"ק על בראשית ל״ד:ח׳ »

7 וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשׇׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃

פירוש רד"ק על בראשית ל״ד:ז׳

7 כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. וּבְכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה פְּגָם זֹאת הַנְּבָלָה שֶׁעָשָׂה.

8 וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה. בִּשְׁאָר בְּנוֹת אָדָם לְעַנּוֹת בַּת אִישׁ, כָּל שֶׁכֵּן בְּבַת יַעֲקֹב.

« רד"ק על בראשית ל״ד:ה׳ רד"ק על בראשית ל״ד:ח׳ »